איך מתגברים על קנאה?

מי מאיתנו לא חלמה להיות דניאל ברנר, היפה עם עייני החתול הירוקות של מחזור י"ג תיכון רבין חולון? ומי מאיתנו לא חם להיות בר לגזיאל, עם הנעליים הכי יפות, שאיכשהו תמיד נשארו לבנות, גם כשכל בעיטה שלו בכדור נכנסה לשער?! מי מאיתנו לא עצרה את עצמה מלנעול את בן הזוג שלה בשירותים רק כדי שלא ילך ליומולדת של הידידה המקסימה מהלימודים, טפיייי?

בקיצור, קנאה.

היא תוקפת אותנו ללא הודעה מוקדמת. גלים של עצבים מהולים בצרות עין/חוסר בטחון/רכושנות/התמסכנות/ נקמנות/אני אוציא לך את שתי העיניים הירוקות גברת דניאל ברנר.

קנאה, כולנו חטאנו בה, חוטאים ועוד נחטא. השאלה היא – איך מתגברים עליה?

אוקיי, נתחיל מהתחלה, למה אנחנו מקנאים בכלל?

סיבה ראשונה – חוסר בטחון, אויבו הגדול ביותר של האדם. הוא לא מאפשר לנו לראות את הטוב שבנו, אלא רק את הטוב באחרים, כך שכולם מהווים איום עבורנו. במקרה כזה, צריך לעשות בדק בית. כן, כן, נשמות, להביט פנימה. נכון שזה לא תמיד מראה נחמד, אבל אין ברירה באנו לעבוד! סיפורי עבר, דימוי עצמי נמוך, חוויות ילדות, לחפש מאיפה נובע חוסר הבטחון. במידה ולא הצלחתם לשים את האצבע (יש כאלה שאצבעות זה לא הצד החזק שלהם), רצוי ללכת לאיש מקצוע שיעזור בשיפור הבטחון העצמי.

סיבה שניה לקנאה, היא שאשכרה יש לנו סיבה לקנא. מה זה אומר? שבני הזוג שלנו גורמים לנו להרגיש נחותים, לא טובים מספיק באופן מכוון. יעני מנסים לגרום לנו לקנא, מה שמביא להתערערות של הבטחון העצמי שלנו (לפני רגע נתתי ספיצ' של בטחון, אז אני מצפה שתחברו את הנקודות לבד). במצב הזה עוצרים, ושוב לעבודה, שואלים שאלות. האם חוסר הבטחון של הצד השני גורם להם לפעול ככה? האם אני רוצה היות במערכת יחסים שבה מורידים אותי? גורמים לי לקנא במכוון?

על הסיבות דברנו, זמן לפתרונות. בגדול, בטחון עצמי (מפתיע) – תחזקו אותו, חזקו את עצמכם. תבינו שאתם שווים והמון ומי שאומר לכם אחרת קנאי, תסמונת הביצה והתרנגולת ממש.

פתרון נוסף – נסו להפוך את הרגש השלילי לחיובי. במקום להשתגע "בן הזוג שלי לומד עם ידידות", להגיד לעצמך "איזה כיף שיש לו חברים בלימודים". חחחחחח לא מציאותי הא… תשקרו! תשקרו לעצמכם עד שתאמינו מתישהו, איכשהו אשכרה תאמינו.

עוד פתרון – הפכו את עצמכם לטובים יותר, לראות בקנאה כדרייב מניע. למשל בעבודה, במקום "למה קדמו את שפרה המנוזלת חסרת הכריזמה ולא אותי?" תגידו "אני אעשה הכל כדי להשתפר, לקבל קידום ולהיות עם יותר כריזמה משפרה המנוזלת", אופס ברח לי.

נו מה נעשה? בורח. קנאה זה אנושי, תהיו סלחנים כלפי עצמכם. כולנו מקנאים עוד נקנא הרבה וזה לגיטימי כל עוד אנחנו אלה ששולטים בקנאה ולא להיפך. אם אתם מרגישים את גלי הקנאה מתחילים לעלות, פשוט תוציאו פרגון מהפה. אהבה תחזק אתכם, היא מדבקת וגדלה ובעיניי היא עדיפה. לאב יו חבר'ה. זכרו, אתם שווים והרבה, ומי שאומר אחרת – קנאי.

כתבה: עדן ברקסמאייר